<h1>רבינו ירוחם נ"ז ח"א</h1>
<h2>דף ל:</h2>
י"ה צריך עירובי חצרות ושתופי מבואות ועירובי תחומין כך פשוט במשנת ביצה [רא"ש פ"א סי' י"ט].
<h2>דף מ:</h2>
אין אומר זמן על הכוס בליל צום כפור כך פשוט בעירובין ובר"ה שאומר זמן בי"ה דכיון דקבליה עליה אסור ליה למשתי ולא יהבי ליה לינוקא דילמא אתי למסרך וישתה לשנה הבא' כך פשו' בעירובין.
ואומר זמן כלומר שהחיינו בי"ה ואין יכול לאומרו על הכוס כמו שאכתו' וזמן אומרו אפילו בשוק ופשוט בעירובין. ואומר כל נדרי וכתב רב עמרם אחר שאוכלים ושותי' מנהג לנו לחזור לבית הכנסת להתפלל ערבית וכיון שעומד שליח צבור לפרוס על שמע מברך זמן ואחר כך מתחי' והוא רחום דשמא יש אחד מישראל שלא בירך. ואם ת"ח רוצה לברך לעצמו הרשות בידו וכן כתב רב פלטוי ורב נטרונאי וכן נהגו אבל משם רב סעדיה אמרו צריך לברך שהחיינו אחר תפלת ערבית בין ביחיד בין בצבור. ואמ' רב האיי נוהגין אנו כרב סעדיה.
